<h1>ספר האסופות סימן ל"ד</h1>
<h2>דף נא:</h2>
אמר רב יהודה אמר שמואל עוף שנחבט על פני מים הנגררים מלמטה למעלה, כיון ששט מלא קומתו דיו, ובמים הנקוים ועומדים אפילו מלמעלה למטה דיו. ובמים הנגררים נמי, אם השליך שם עץ או כל דבר קל, השט על פני המים כנגד העוף הנחבט במים, והקדים העוף לאותו עץ או לאותו דבר, אפילו מלמעלה למטה דיו. והלכתא אם נחבט עוף על כל דבר קשה, חיישינן לרסוק אברים ואם נטל עוף וטרפו לכותל או לארץ, או שדרסה עליה אדם או חיה או בהמה ברגליה ורצצתה, והיא מפרכסת ושהתה מעת לעת ושחטה כשרה ואם לא שהתה פסולה. ואם עמדה והלכה, או פירכסה ברגליה ושחטה, אפילו מיד, שחיטתו כשרה, וכן איל וצבי וכל חיה הצדים בפח יוקשים, אם נאחזת ביד או ברגל אפילו נכרתה הרגל מארכובה ולמטה ונשברה כשרה, אבל צריכה בדיקה בעצמותיה שמא כשנתפשה במוקש, חבטה עצמה לארץ עד שנחתכה רגלה, אם אין בה רסוק איברים כשרין, ואין חוששין משום שבירת הרגל, כיון שהוא מארכובה ולמטה.
<h2>דף נב.</h2>
דבוקה פי' עופות הנצודים בדבק הנקרא בלשון רומי וויסקי ובלשון אשכנז ליים אמימר אסר ורב אשי שרי, אם נתפשט כנפו אחת ונפל ממקום גבוה, כיון שכנפו האחת לא נתפש, פורח באחת ואינו נחבט, ונשען עליה ומותר, ואם נתפש בשתי כנפיו אין לו במה יפרח, ואין לו במה ישען, ונחבט בקרקע ואסור, וזהו שאמרו והלכתא בחד גפא שרי, בתרי גפי אסור.
